<h1>ספר האסופות סימן מ"ח</h1>
<h2>דף נח:</h2>
אחיזת דם כגון בהמה או עוף שאחזה חולי, ומתוך החולי אחזה דם באברין ואינה יכולה להלך, וכשחותכין לבהמה האוזן, או לעוף האצבע ויוצא משם דם מיד נצולת וחיה, ואם לאו מתה. אם שחטה קודם לכן ומצא הבשר שלה אדום כשרה, הואיל ואם היה חותך אזנה או האצבע היתה נתרפאת. והמעושנת כגון שעמדה במקום עשן ונסתכנה בו כשרה. ת"ר אחיזת דם והמעושנת והמצוננת שניצטננה מחמת קרירות או משום דבר אחר, או שהלעיטה חלתית, בלשון רומי לסרו ושאכלה הרדופני, עץ מר הוא, והוא סם המות לבהמה, או צואת תרנגולין שמזיק לבהמה, או שאכלה פלפלין, או ששתה מים הרעים כגון מים סרוחין, אע"פ שנסתכנה הרי היא כשרה, שאם יעשו לה רפואה חוזרת ובריאה. אבל אם אכלה סם המות, או שהכישה נחש, או שנשכה כלב שוטה, מותרת משום טריפה, ואסורה משום סכנת נפשות שיש לומר סם המות נבלע באבריה וממיתה למי שיאכל ממנה, ואם עבר ואכל מבשרה ולא חלה ולא נסתכן, אין מלקין אותו משום טריפה וזה שאמר בעל המשנה אכלה חלתית כשרה. [פי'] אכלה עלים של חלתית אינו מזיק כל כך, הואיל וכחן רפה ורך. וזה שאמר שמואל הלעיטה חלתית טריפה בקרטין של חלתית, שכחן חזק ונוקב המעיים. וכן הלכה.
